נפילה באימון, סיבוב של הברך, פריקת כתף, פציעה במהלך פעילות מבצעית או חבלה שנגרמה כתוצאה מציוד כבד, אלו הם רק חלק מהמקרים שעשויים להצדיק הגשת תביעה למשרד הביטחון.
עם זאת, העובדה שנפצעתם בזמן שהייתם חיילים אינה מספיקה בכל מקרה בפני עצמה. בתביעה צריך לבחון כיצד התרחשה החבלה, מה הקשר שלה לשירות ומהו הנזק הרפואי שנותר בעקבותיה.
מה צריך להוכיח בתביעה בשל חבלה בצבא?
בתביעה במסלול הרגיל נדרש לבסס את הקשר שבין החבלה לבין השירות. במילים אחרות, לא מספיק להציג אבחנה של קרע בברך, פגיעה בגב או נזק לכתף. יש להציג גם את הנסיבות שבהן התרחשה הפציעה ואת הראיות שמחברות אותה לשירות הצבאי.
תנאי הזכאות משתנים לפי סוג השירות ונסיבות הפגיעה, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.
לדוגמה: כאשר לוחם נפצע בברך במהלך אימון, או חייל נופל במהלך פעילות בבסיס ונחבל ביד, בדרך כלל קיימת נקודת מוצא ברורה לבירור הקשר לשירות.
כאשר קיים עבר רפואי באותו איבר, אירועים נוספים לאחר השירות או פער משמעותי בתיעוד, הבדיקה עשויה להיות מורכבת יותר.
חשיבותו של דו"ח הפציעה
דו"ח הפציעה הוא אחת מן הראיות החשובות ביותר בתביעת חבלה נגד משרד הביטחון.
הדו"ח מאפשר לתעד בזמן אמת את מועד האירוע, נסיבות הפציעה והאיבר שנפגע. כאשר המסמך מולא בסמוך לחבלה וכולל פרטים מדויקים, הוא יכול לחזק באופן משמעותי את התשתית העובדתית של התביעה.
יחד עם זאת, היעדר דו"ח פציעה אינו אומר שלא ניתן להגיש תביעה. גם בתכנים הקיימים באתרנו הדגשנו כי ניתן להוכיח את החבלה באמצעות תיעוד רפואי וראיות נוספות, בהתאם לנסיבות המקרה.
אין לי דו"ח פציעה, האם עדיין אפשר להגיש תביעה?
כן. פציעות רבות אינן מתועדות בזמן אמת בדו"ח פציעה. לעיתים החייל כלל לא ידע שעליו לבקש את הטופס, לעיתים החבלה נראתה בתחילה קלה, ורק בהמשך התברר כי נותר נזק משמעותי. במקרים כאלה צריך לבדוק מה כן קיים בתיק.
תיעוד רפואי שנעשה בסמוך לפציעה הוא משמעותי מאוד.
גם עדויות מחברים ליחידה או ממפקדים, מסמכי מיון, הפניות לבדיקות, תוצאות הדמיה, ימי מחלה, הקלות בשירות ומסמכים אחרים יכולים לסייע בביסוס התביעה.
ככל שהראיות נוצרו בסמוך יותר למועד החבלה, בדרך כלל יהיה קל יותר להציג תמונה עובדתית ברורה.
אילו מסמכים כדאי לצרף לתביעה בגין חבלה בזמן השירות הצבאי?
אגף השיקום דורש במסגרת בקשת ההכרה, מגוון פרטים ומסמכים הנוגעים לפגיעה, ובכלל זה מסמכים רשמיים המעידים על האירוע ככל שהם קיימים. לכן נכון לאסוף את מלוא התיעוד לפני הגשת התביעה ולא להסתפק בטופס קצר שמתאר את הפציעה במספר משפטים.
בפועל, נרצה בדרך כלל לבחון את התיק הרפואי הצבאי, דו"ח הפציעה, מסמכי המיון והאשפוז, בדיקות ההדמיה, אבחנות של רופאים מומחים ועדויות לגבי האירוע. כאשר התיק מוגש בצורה חסרה, עלולות להתעורר בהמשך שאלות ועיכובים שניתן היה למנוע כבר בשלב הראשון.
ומה לאחר הגשת התביעה?
לאחר הגשת הבקשה אגף השיקום בוחן את נסיבות הפגיעה ואת החומר שצורף.
במקרים מסוימים ההכרה יכולה להתקבל על בסיס החומר הקיים, ובמקרים אחרים יידרשו בירורים נוספים או בדיקה רפואית הנוגעת לקשר שבין הפגיעה לבין השירות.
לאחר שהפגיעה מוכרת, התיק עובר לשלב הוועדה הרפואית. תפקידה של הוועדה הוא לקבוע את דרגת הנכות בהתאם למצב הרפואי ולמגבלות שנותרו בעקבות הפגיעה המוכרת. דרגת הנכות היא שתשפיע בהמשך על התגמולים והזכויות שניתן יהיה לקבל.
האם כל חבלה בזמן הצבא מטופלת באותו מסלול?
לא. קיימים הבדלים משמעותיים בין חיילי חובה, אנשי מילואים ואנשי קבע, וכן בין חבלה שנגרמה תוך כדי מילוי התפקיד לבין פגיעה שהתרחשה בזמן חופשה.
אגף השיקום מפרט כיום תנאי זכאות שונים בהתאם לסוג השירות ולנסיבות שבהן אירעה הפגיעה.
לכן לא נכון להסיק רק מכך שהפציעה התרחשה בתקופת השירות שהיא בהכרח תוכר באותו אופן. במיוחד אצל אנשי קבע ובמקרים של חבלה בחופשה יש לבחון מראש מהו המסלול המשפטי המתאים ומהם התנאים שחלים על המקרה.
קבלת ייעוץ משפטי לפני הגשת תביעת חבלה
פציעה שהתרחשה בצבא עשויה להיראות בתחילה כתביעה פשוטה: יש אירוע, יש מסמך רפואי ויש נזק. אלא שבפועל, טעויות בתיאור האירוע, חוסר במסמכים, עבר רפואי או חוסר התאמה בין התיעוד לבין הטענות יכולים להפוך גם תביעה שנראית ברורה למורכבת.
עו"ד משרד הביטחון עדי בן ישי גרינס מייצגת מגישי תביעות מול משרד הביטחון ואגף השיקום. באפשרותנו לבחון את נסיבות החבלה, לוודא שהפגיעות הרפואיות מתועדות כראוי, לאסוף את הראיות הנדרשות ולהוביל את ההליך מהגשת התביעה ועד לוועדה הרפואית וקביעת אחוזי הנכות.
