זכויות והטבות לנכי צה"ל: מגיע לכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים

ההכרה כנכה צה"ל וקביעת אחוזי הנכות אינן סוף ההליך מול משרד הביטחון. במקרים רבים, זהו דווקא השלב שממנו מתחילה לפעול למען מימוש הזכויות בפועל.
כן, מעבר לתגמול כספי או למענק חד פעמי, עשויות לעמוד לזכאים זכויות בתחומי התעסוקה, הבריאות, הרווחה, הדיור ועוד. חלק מהזכויות ניתנות באופן אוטומטי, אך רבות אחרות דורשות פנייה יזומה, הצגת מסמכים, עמידה בתנאים ולעתים גם מאבק מול אגף השיקום.

זכויות והטבות לנכי צה"ל אינן מסתכמות בתגמול הכספי

רבים בוחנים את החלטת משרד הביטחון בעיקר דרך אחוזי הנכות והסכום הכספי שמתקבל בעקבותיהם. מדובר כמובן בעניין משמעותי, אך התגמול החודשי או המענק הם רק חלק ממעטפת רחבה יותר. אגף השיקום מרכז זכויות בתחומי הטיפול הרפואי והנפשי, הלימודים והתעסוקה, הדיור, התחבורה, הסיוע הכלכלי, המשפחה והשיקום האישי.

המשמעות היא שגם אדם שכבר מקבל תגמול ממשרד הביטחון עלול שלא להיות מודע לזכויות נוספות שעומדות לרשותו.

לעתים הזכות הרלוונטית אינה מופיעה בצורה ברורה בהחלטת הוועדה הרפואית, ולעתים היא תלויה בשינוי שחל במצב הרפואי, המשפחתי, התעסוקתי או הכלכלי לאחר קבלת ההכרה.

כיצד נקבעת הזכאות להטבות של אגף השיקום?

כמובן שהדברים אינם שחור ולבן, ולא כל מי שהוכר על ידי משרד הביטחון זכאי לאותה מעטפת. היקף הזכויות עשוי להשתנות בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו, לשאלה אם הנכות זמנית או צמיתה, לסוג הפגיעה המוכרת, למידת ההשפעה התפקודית שלה ולנתונים האישיים של האדם. קיימות זכויות שנפתחות מדרגת נכות מסוימת, ולעומתן זכויות המותנות בפגיעה מסוימת או בצורך שיקומי מוכח.

גם ההבדל בין 19% נכות לבין 20% נכות עשוי להיות משמעותי ביותר. ככלל, מי שנקבעו לו בין 10% ל-19% נכות בגין פגיעה שהוכרה לאחר שנת 1996 זכאי למענק חד פעמי, בעוד שמדרגת 20% ומעלה עשויה להקנות תגמול חודשי ומעטפת רחבה יותר של טיפול ושיקום. לכן, יש לבחון לא רק מהו הסכום שהתקבל, אלא מהן מלוא הזכויות שנפתחות בהתאם לדרגת הנכות ולנסיבות המקרה.

אילו זכויות עשויות לעמוד לנכי צה"ל בתחום התעסוקה?

פגיעה שנגרמה במהלך השירות עלולה להשפיע על יכולתו של האדם לחזור למקצוע שבו עסק, להמשיך באותו היקף משרה או להשתלב בעבודה חדשה. הזכויות בתחום התעסוקה נועדו לא רק למצוא עבודה, אלא לבנות מסלול שיקום מקצועי המתאים למצב הרפואי, ליכולות, לניסיון הקודם ולמגבלות שנוצרו בעקבות הפגיעה.
במקרים המתאימים ניתן לבחון סיוע באבחון תעסוקתי, הכשרה מקצועית, מימון לימודים, השלמת בגרויות, מכינות, רכישת ציוד ללימודים, ליווי בחיפוש עבודה, התאמה למקום עבודה ואף סיוע במניעת פיטורים ובהתנהלות מול המעסיק.

אגף השיקום מפעיל מסלולים שונים של לימודים, הכשרה ושילוב בעבודה, אולם יש לבדוק מהו המסלול המתאים ומהם תנאי הזכאות החלים על כל אדם.

מה ניתן לעשות כאשר הפגיעה אינה מאפשרת לעבוד כבעבר?

ישנם אנשים שמסוגלים להמשיך לעבוד, אך רק בהיקף מצומצם. אחרים נאלצים להחליף מקצוע, לצאת לתקופת שיקום או להפסיק לעבוד לחלוטין. במצבים אלה, לא נכון לבחון את הזכאות רק לפי השאלה אם האדם עובד או אינו עובד. צריך לבדוק כיצד הנכות המוכרת משפיעה בפועל על היקף המשרה, על יכולת ההתמדה, על ההכנסה ועל האפשרות להשתלב בשוק העבודה לאורך זמן.

במקרים המתאימים ניתן לבחון תגמולים הנוגעים לאובדן כושר עבודה מלא או חלקי, תגמול בתקופת מחלה עקב טיפולים הקשורים לנכות המוכרת, דמי מחיה בתקופת לימודים ומסלולי שיקום נוספים. למשל, קיימת אפשרות לבקש תגמול אובדן כושר עבודה חלקי כאשר הפגיעה המוכרת מאפשרת עבודה רק בחצי משרה או בשלושת רבעי משרה, בכפוף לתנאי הזכאות.

מה כוללות הזכויות בתחום הבריאות?

הזכויות הרפואיות הן חלק מרכזי בהכרה כנכה צה"ל. מי שזכאי לטיפול רפואי באמצעות אגף השיקום עשוי לקבל מענה רפואי הקשור לפגיעה המוכרת, לרבות בדיקות, אשפוזים, טיפולים אמבולטוריים, תרופות, ציוד רפואי, טיפולים שיקומיים והתחייבויות לגורמים מטפלים. במקרים מסוימים קיימות גם זכויות בתחום ההבראה, חמי המרפא והחזרי הוצאות הנלוות לטיפול.

עם זאת, עצם ההכרה אינה מבטיחה שכל טיפול יאושר באופן אוטומטי. לעתים עולה מחלוקת בשאלה אם טיפול מסוים קשור לנכות המוכרת, אם הוא נחוץ מבחינה רפואית, מי הגורם שצריך לספק אותו ומהו היקף הטיפול. במקרים כאלה יש לבחון את המסמכים הרפואיים, את המלצות הגורמים המטפלים ואת החלטת המרפאה במחוז, ולא לקבל סירוב בלתי מנומק כעובדה מוגמרת.

האם הזכויות הרפואיות כוללות גם טיפול נפשי ושיקום למשפחה?

כאשר מדובר בפוסט טראומה, בפגיעת ראש או בפגיעה נפשית אחרת, הטיפול אינו מסתכם בהכרח בפגישה עם פסיכולוג או פסיכיאטר. הפגיעה עשויה להשפיע על השינה, הזוגיות, ההורות, העבודה והיכולת לנהל שגרת חיים יציבה. לכן, במקרים המתאימים ניתן לבחון טיפולים נפשיים, מסגרות שיקומיות, קבוצות טיפוליות, חונכות ותוכניות שנועדו לשפר את התפקוד היום-יומי.

בחלק מהמקרים קיימים גם מענים לבני המשפחה ולילדים, מתוך הבנה שהפגיעה המוכרת משפיעה על התא המשפחתי כולו. האפשרויות עשויות לכלול טיפול נפשי לבני משפחה, חונכות לילדים וסיוע במסגרות חינוכיות, בהתאם לסוג הפגיעה, לאחוזי הנכות ולתנאים שנקבעו.

אילו זכויות עשויות להינתן בתחום הרווחה?

תחום הרווחה כולל מגוון זכויות שלא תמיד מוכרות למי שמטופל באגף השיקום. מדובר במענקים, תגמולים, הלוואות, סיוע לצרכים מיוחדים, מימון עזרת הזולת, תמיכה בתקופות שבהן קיימת ירידה בכושר העבודה וזכויות הנוגעות למשפחה ולילדים. חלק מהתשלומים ניתנים באופן אוטומטי, אך זכויות רבות מחייבות הגשת בקשה מסודרת למחוז השיקום.

גם כאן, אין די בידיעה כללית ש"קיימות הטבות". צריך לבדוק איזו זכות מתאימה למצב הספציפי, האם חל שינוי בנסיבות, אילו מסמכים יש לצרף ובתוך איזה פרק זמן יש להגיש את הבקשה. קיימות זכויות שמותנות במצב משפחתי מסוים או בהגשת בקשה בתוך תקופה מוגבלת, ולכן חוסר ידיעה או המתנה ממושכת עלולים להביא לאובדן אפשרות לממש את הזכות.

אילו זכויות קיימות בתחום הדיור?

סיוע בתחום הדיור יכול להיות משמעותי מאוד למי שנכותו משפיעה על יכולתו להתגורר בדירה הקיימת, לעמוד בהוצאות המגורים או למצוא סביבת חיים מתאימה. בהתאם לתנאים, ניתן לבחון השתתפות בשכר דירה, סיוע ברכישת דירה ראשונה, מענקים והלוואות, החלפת דירה, שיפוץ דירה והתאמתה למצב הרפואי והתפקודי.

במקרים של מגבלה פיזית, ייתכן שיהיה צורך בהתאמות כגון הרחבת פתחים, התאמת חדרי רחצה, יצירת נגישות או התקנת אמצעי עזר. במקרים אחרים, הצורך נובע מהמצב הנפשי, המשפחתי או הכלכלי. בנוסף, קיימות הטבות אפשריות בתשלומים ובמיסים, ובהן הנחה בארנונה ובמקרים המתאימים גם הקלות הקשורות למס רכישה ולעלויות דיור אחרות.

מדוע זכויות רבות אינן ממומשות בפועל?

אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שאגף השיקום יפנה מיוזמתו לכל אדם ויעדכן אותו בכל זכות שעשויה להתאים לו. בפועל, חלק מהזכויות אכן ניתנות באופן אוטומטי, אך זכויות רבות מחייבות פנייה למחוז, מילוי טפסים, הצגת המלצות רפואיות, הוכחת צורך או עמידה בפני גורם מקצועי.

טעות נוספת היא להסתפק בתשובה טלפונית כללית או בסירוב קצר, בלי לבקש החלטה מסודרת ובלי לבדוק על סמך מה התקבלה. גם כאשר בקשה נדחית, יש לבחון את הנימוקים, את הוראות אגף השיקום, את מצבו של הפונה ואת האפשרות להגיש מסמכים משלימים, בקשה מחודשת או השגה מתאימה.

האם שינוי במצב הרפואי או האישי עשוי לפתוח זכויות חדשות?

הזכאות אינה בהכרח נשארת כפי שהייתה ביום שבו נקבעו אחוזי הנכות. החמרה רפואית, שינוי תפקודי, ירידה בהיקף העבודה, התחלת לימודים, מעבר דירה או שינוי במצב המשפחתי עשויים להשפיע על הזכויות שניתן לבקש. לכן, גם מי שמטופל באגף השיקום במשך שנים צריך לבחון מעת לעת אם חל שינוי המצדיק פנייה נוספת.

לעתים האדם ממשיך להסתמך על בדיקת זכויות שנערכה לפני שנים, אף שמצבו השתנה לחלוטין. במצב כזה, ייתכן שהוא אינו מקבל את הטיפול, הסיוע הכלכלי או המענה השיקומי שמתאימים למצבו כיום. חשוב לעדכן את אגף השיקום, לשמור מסמכים רפואיים ותעסוקתיים ולבחון את הזכאות בהתאם לנתונים העדכניים.

קבלת ייעוץ משפטי

מניסיוננו, אנשים רבים שהוכרו על ידי משרד הביטחון יודעים מהו שיעור הנכות שנקבע להם ומהו התגמול שהם מקבלים, אך אינם מכירים את מלוא הזכויות שעשויות לעמוד לרשותם. לעתים מדובר בסיוע רפואי שלא התבקש, במסלול תעסוקתי שלא הוצע, בהטבת דיור שלא נבדקה או בזכות בתחום הרווחה שהפונה כלל לא ידע על קיומה.

עו"ד משרד הביטחון עדי בן ישי גרינס מייצגת נכי צה"ל ומגישי תביעות בהליכים מול משרד הביטחון ואגף השיקום. באפשרותנו לבחון את אחוזי הנכות, סוג הפגיעה, המצב הרפואי והתפקודי והזכויות הממומשות כיום, ולבדוק האם קיימות זכויות נוספות שניתן לפעול לקבלתן. כל מקרה נבחן לגופו, אך אין סיבה לוותר על טיפול, שיקום, סיוע או הטבה שמגיעים לכם רק משום שלא ידעתם לבקש אותם.