קשיי שינה, דריכות מוגברת, הימנעות מפעילויות שונות ושגרתיות, פלאשבקים, התפרצויות כעס וירידה בתפקוד יכולים להופיע לאחר אירוע טראומטי. עם זאת, עצם קיומם אינו מספיק כדי לקבוע שאדם סובל מפוסט טראומה.
אבחון PTSD הוא אבחון מקצועי המבוסס על נסיבות החשיפה, סוג התסמינים, משך הזמן שבו הם מופיעים וההשפעה שלהם על חיי היום-יום.
עבור חיילים ואנשי כוחות הביטחון, לאבחנה יש גם חשיבות משמעותית בהליך ההכרה מול משרד הביטחון.
מהם התסמינים שעשויים להצביע על פוסט טראומה?
משרד הבריאות מחלק את התסמינים המרכזיים, בין היתר, לחודרנות, עוררות מוגברת והימנעות.
- חודרנות עשויה להתבטא בזיכרונות בלתי רצוניים, חלומות ופלאשבקים;
- עוררות מוגברת עשויה לכלול קשיי שינה וריכוז, דריכות ועצבנות;
- והימנעות יכולה להתבטא בהתרחקות ממקומות, אנשים, מחשבות או פעילויות שמזכירים את הטראומה.
אצל לוחמים אנו רואים לעיתים שהפגיעה אינה נראית כלפי חוץ. אדם יכול להמשיך לעבוד, ללמוד, לנהל זוגיות או אפילו להמשיך בשירות, ובמקביל להתמודד עם קשיי שינה משמעותיים, התפרצויות, הימנעויות, ניתוק רגשי או קושי להיות במקומות הומי אדם.
לכן, עצם העובדה שאדם ממשיך לתפקד בחלק מתחומי חייו אינה שוללת פוסט טראומה.
כיצד מתבצע אבחון של פוסט טראומה?
האבחון הוא קליני ומבוסס על ראיון, הערכת המצב הנפשי והתפקודי ולעיתים גם על שאלונים וכלים אבחוניים נוספים.
משרד הבריאות מבהיר כי אבחון נפשי יכול להיעשות על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג, בהתאם לסוג האבחון והצורך הרפואי.
במהלך האבחון נבחנים האירוע או האירועים שאליהם נחשף האדם, התסמינים שהתפתחו, מועד הופעתם, חומרתם וההשפעה שלהם על העבודה, המשפחה, השינה והחיים החברתיים. במקרים מסוימים יידרש גם אבחון פסיכיאטרי, בין היתר כאשר נשקל טיפול תרופתי.
מתי תגובה לטראומה הופכת לפוסט טראומה?
לא כל תגובה קשה לאחר אירוע טראומטי היא מיד PTSD.
לאחר טראומה ניתן לחוות תגובת דחק חריפה, קשיי שינה, פחד, דריכות ומחשבות חוזרות.
משרד הבריאות מציין כי כאשר תסמינים פוסט טראומטיים משמעותיים נמשכים מעבר לחודש, ניתן לבחון אבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית.
כמובן שהדברים אינם שחור ולבן; אצל אנשים מסוימים התסמינים מופיעים מיד, ואצל אחרים הם עשויים להתפרץ באיחור, לעיתים חודשים ואף שנים לאחר החשיפה.
לכן גם מי ששירת לפני שנים ורק בשלב מאוחר יותר החל להבין את משמעות התסמינים צריך לפנות לאבחון מקצועי ולא להסיק שהזמן שחלף שולל את הקשר.
מדוע האבחנה חשובה בתביעה למשרד הביטחון?
מבחינה משפטית, עצם התחושה שאתם סובלים מפוסט טראומה אינה מספיקה לצורך ניהול נכון של התביעה.
עלינו להראות שקיימת פגיעה נפשית מאובחנת ולבסס את הקשר שבינה לבין האירועים או תנאי השירות שאליהם נחשפתם.
הדבר מקבל חשיבות מיוחדת גם במסלול ההכרה המהיר שמפעיל אגף השיקום במקרים מסוימים של פגיעה נפשית. אחד התנאים שמפרסם האגף הוא קיומה של אבחנה ברורה ומפורטת הנתמכת בתיעוד רפואי ובמקורות טיפול.
כיצד מוכיחים שהפוסט טראומה נגרמה מהשירות?
לצד האבחנה יש לבסס את האירוע או האירועים שהתרחשו בשירות.
בתביעה עקב לחימה מדובר למשל בתיעוד של הפעילות המבצעית, עדויות מחברים או ממפקדים, מסמכי שירות ותיעוד רפואי שנוצר במהלך השירות או לאחריו. אגף השיקום מאפשר לצרף לבקשה מסמכים רשמיים הנוגעים לפגיעה ולאירועים הרלוונטיים.
חשוב מאוד שהחלק העובדתי והחלק הרפואי לא יעמדו כשני סיפורים נפרדים. אם המסמכים הרפואיים מתארים אירוע אחד ואילו בתביעה נטען לאירועים אחרים, הדבר עלול להקשות על בירור הקשר הסיבתי. לכן כבר מתחילת ההליך נכון להבין מהו הסיפור העובדתי המלא ומה עולה מהחומר הרפואי.
אילו זכויות עשויות לעמוד למי שהוכר עם פוסט טראומה?
הכרה בפוסט טראומה אינה מסתכמת בקביעת אחוזי נכות ובקבלת תגמול כספי.
אגף השיקום מפעיל מערך של טיפול ושיקום נפשי למי שהוכרו בשל פגיעה נפשית, ובמצבים מסוימים גם למי שנמצאים עדיין בתהליך ההכרה. לצד טיפול נפשי קיימות זכויות נוספות בתחומי השיקום, המשפחה, התעסוקה והסיוע הכלכלי, בהתאם לאחוזי הנכות ולתנאי הזכאות של כל זכות.
לכן, לאחר קבלת ההכרה חשוב לא להסתפק בשאלת ה-"כמה כסף אקבל", וכן חשוב לבדוק גם אילו טיפולים ניתן לקבל, האם קיימת זכאות למסלול שיקום מקצועי, האם קיימות זכויות לבני המשפחה והאם המצב התפקודי מצדיק פנייה לקבלת סיוע נוסף.
כיצד נקבעים אחוזי הנכות בגין פוסט טראומה?
לאחר ההכרה, תוזמנו לוועדה רפואית של משרד הביטחון.
הוועדה אינה בוחנת מחדש אם האירוע התרחש, אלא את דרגת הפגיעה ואת השפעתה על התפקוד. לכן האבחנה הרפואית היא נקודת מוצא חשובה, אך היא אינה לבדה קובעת את אחוזי הנכות.
בוועדה יש חשיבות לתמונה התפקודית המלאה: כיצד הפוסט טראומה משפיעה על היכולת לעבוד, ללמוד, לקיים קשרים חברתיים ומשפחתיים, לישון, להתמיד במשימות ולנהל שגרת חיים. לעיתים אדם מתמקד באבחנה ובתסמינים ושוכח להסביר דווקא את ההשפעה שלהם על חייו, בעוד שזהו חלק משמעותי מאוד בקביעת דרגת הנכות.
קבלת ייעוץ משפטי בתביעת פוסט טראומה
תביעת פוסט טראומה היא הליך רפואי ומשפטי כאחד. יש לבחון את האבחנה, התיעוד הטיפולי, נסיבות השירות והראיות שניתן לצרף, ובהמשך גם להתכונן לוועדה הרפואית ולוודא שהפגיעה התפקודית מוצגת בצורה מדויקת ומלאה.
עו"ד עדי בן ישי גרינס מייצגת לוחמים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות פוסט טראומה מול משרד הביטחון ואגף השיקום.
