הגשת תביעה למשרד הביטחון איננה פעולה טכנית המסתכמת במילוי טפסים וצירוף מספר מסמכים רפואיים. במסגרת ההליך תידרשו להוכיח כי הפציעה, המחלה או הפגיעה הנפשית נגרמו בזמן ועקב השירות. מדובר במעמד רב-משמעות בו עליכם לשכנע שורת גורמים שיחליטו וישפיעו על זכויותיכם לאורך שנים ארוכות.
לצד הטפסים וההליכים הפורמליים, עלינו לדעת כיצד להציג את מלוא ההשלכות הרפואיות והתפקודיות שנותרו בעקבות השירות הצבאי / במערכת הביטחון על גופיה השונים.
לכן, ככל שנערכים נכון עוד בטרם הגשת התביעה, ניתן לצמצם חוסרים, למנוע עיכובים ולבנות תשתית עובדתית ורפואית מסודרת.
מסמכים שנאספים בזמן, תיעוד רפואי עקבי ועדויות מתאימות עשויים להיות משמעותיים מאוד בהמשך ההליך מול קצין התגמולים והוועדה הרפואית.
ראשית, עלינו לבחון במה בדיוק אנו מבקשים להכיר
לפני שמגישים את התביעה נגד משרד הביטחון, צריך להגדיר באופן מדויק מהי הפגיעה שבגינה מבקשים הכרה.
כאשר מדובר בחבלה, חשוב להבין מה היה האירוע שגרם לה, איזה איבר נפגע, מהו הנזק שנותר ומהן ההשלכות.
כאשר מדובר במחלה או בפגיעה נפשית, יש לבחון מהם תנאי השירות או האירועים שלטענתכם הובילו להתפרצותה.
הדיוק בשלב הזה הוא קריטי, זאת משום שהתביעה צריכה להציג קשר ברור בין השירות לבין הפגיעה הרפואית. העובדה שבעיה רפואית הופיעה במהלך השירות אינה מספיקה בהכרח. צריך לבחון גם מדוע היא התפתחה וכיצד ניתן להוכיח את הקשר בינה לבין תנאי השירות.
אספו את מלוא המסמכים הרפואיים
התיק הרפואי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתביעה.
חשוב לאסוף מסמכים מהשירות הצבאי, מסמכי קופת חולים, סיכומי מיון ואשפוז, תוצאות בדיקות הדמיה, חוות דעת של רופאים מומחים וכל מסמך אחר המתייחס לפגיעה ולמגבלות שנותרו בעקבותיה.
עצתי אליכם היא שגם מסמכים שנדמים לכם כבעלי חשיבות פחותה, יכולים לסייע. הביאו אותם לפגישת הייעוץ המשפטית; כל פרט ולו הקטן ביותר, יכול להתברר ככלי עזר משמעותי.
לא כדאי להסתפק רק במסמך שבו מופיעה האבחנה. יש חשיבות גם לרצף התיעוד:
- מתי הופיעו התלונות לראשונה?
- כיצד הן השתנו לאורך הזמן?
- אילו טיפולים ניתנו?
- ומה היו הממצאים בבדיקות?
ככל שהתיק הרפואי משקף בצורה מסודרת יותר את התפתחות הפגיעה, כל נוכל להציג תמונה מלאה ונכונה במסגרת התביעה.
נפצעתם במהלך השירות? בדקו אם קיים דו"ח פציעה
במקרה של חבלה, דו"ח פציעה עשוי להיות מסמך משמעותי מאוד.
הדו"ח מתעד בדרך כלל את מועד הפציעה, את נסיבות האירוע ואת האיבר שנפגע, ולכן הוא יכול לסייע בהוכחת העובדה שהחבלה אכן התרחשה במהלך השירות ובנסיבות הנטענות.
אם לא מולא דו"ח פציעה, זה עדיין לא אומר שלא ניתן להגיש תביעה; במצב כזה יש לבדוק אילו ראיות אחרות קיימות: תיעוד רפואי שנעשה בסמוך לאירוע, עדויות של חברים ליחידה או מפקדים, מסמכי מיון או מסמכים צבאיים אחרים. ככל שהראיות נוצרו בסמוך יותר למועד הפציעה, כך בדרך כלל יהיה קל יותר לבסס את נסיבות האירוע.
דאגו לעדויות לגבי האירוע או תנאי השירות
המסמכים הצבאיים, מפורטים ככל שיהיו, אינם בהכרח מספרים את מלוא הסיפור.
במקרים שבהם יש צורך להוכיח אירוע מסוים או תנאי שירות חריגים, עדויות של מפקדים, חברים ליחידה או אנשים ששירתו עמכם יכולות להיות משמעותיות מאוד.
העדות צריכה להיות ממוקדת ורלוונטית. אם מדובר בחבלה, העד צריך לתאר את האירוע שראה או את הנסיבות שהוא מכיר.
אם מדובר במחלה שהתפתחה עקב תנאי שירות, יש חשיבות לעדות שמתארת את אופי הפעילות, העומסים, האירועים או תנאי השירות שעליהם מבוססת התביעה.
אל תזניחו את הטיפול הרפואי בזמן הכנת התביעה
ישנם הבוחרים להתמקד בהליך המשפטי ושוכחים כי בראש ובראשונה מדובר בפגיעה רפואית. חשוב להמשיך לקבל טיפול, לבצע את הבדיקות שנדרשו ולהתלונן בפני הגורמים המטפלים על המגבלות שמפריעות לכם בפועל.
מעבר לחשיבות הרפואית, גם לתיעוד הזה יש משמעות בהמשך.
אם אתם סובלים ממגבלה במשך חודשים אך אין לכך כמעט אזכור בתיק הרפואי, יהיה קשה יותר להסביר בהמשך מדוע מדובר בפגיעה משמעותית. התיעוד צריך לשקף את המצב כפי שהוא, באופן עקבי ומדויק.
שימו לב למה שאתם כותבים בטופס התביעה
טופס התביעה איננו רק מסמך מנהלי; התיאור שתכתבו בו עשוי ללוות אתכם לאורך כל ההליך, ולכן יש חשיבות גדולה לאופן שבו מציגים את נסיבות הפגיעה, מועד האירוע, תנאי השירות והמגבלות הרפואיות.
אין צורך להעצים את הדברים או להשתמש בניסוחים דרמטיים. להפך. התביעה צריכה להיות ברורה, מדויקת ועקבית עם המסמכים והעדויות.
כאשר קיימת סתירה בין מה שנכתב בטופס לבין הרשומה הרפואית או עדויות אחרות, הדבר עלול להוביל לשאלות ולבירורים נוספים.
בדקו אם קיימות פגיעות נוספות שלא נכללו בתביעה
לעיתים החייל מתמקד בפגיעה העיקרית ושוכח נזקים נוספים שנגרמו באותו אירוע.
אסביר את דבריי עם דוגמה: לאחר ניתוח עשויה להישאר גם צלקת, ובמקרים מסוימים קיימת גם פגיעה עצבית. לכן, באירועים מורכבים ייתכנו מספר פגיעות רפואיות במקביל.
חשוב לעבור על מלוא החומר הרפואי ולא להתמקד רק באבחנה המרכזית. אם קיימות פגיעות נוספות הקשורות לאותו אירוע או לתנאי השירות, יש לבחון אם נכון לכלול אותן במסגרת ההליך. בהמשך, לכל פגיעה מוכרת עשויה להיות משמעות בקביעת דרגת הנכות.
למה לא כדאי למהר ולהגיש תביעה חלקית?
מובן הרצון להגיש את התביעה במהירות ולהתחיל את ההליך, אך תביעה שמוגשת ללא מסמכים בסיסיים עלולה לגרור דרישות השלמה, בירורים והתכתבויות נוספות מול אגף השיקום. במקרים מסוימים, חוסר במסמכים אף עלול להקשות על הוכחת התביעה.
אין משמעות הדבר שצריך להמתין. להפך. יש חשיבות גם למועד ההגשה ולסוגיית ההתיישנות. המטרה היא למצוא את האיזון הנכון: לא להתמהמה שלא לצורך, אך גם לא להגיש תביעה לפני שבדקתם שיש בידיכם תשתית מספקת להוכחת הטענות.
קבלת ייעוץ משפטי לפני הגשת התביעה
תביעה למשרד הביטחון עשויה להשפיע על הזכויות שלכם במשך שנים. לאחר שלב ההכרה תגיעו לוועדה רפואית, שבה ייקבעו אחוזי הנכות ובהתאם להם התגמולים, הטיפולים והזכויות שתוכלו לקבל. לכן יש משמעות גדולה לאופן שבו התיק נבנה כבר מהשלב הראשון.
עו"ד עדי בן ישי גרינס מייצגת חיילים, אנשי מילואים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות מול משרד הביטחון ואגף השיקום. באפשרותנו לבחון את נסיבות הפגיעה, לעבור על התיעוד הרפואי והראיות, לזהות חוסרים ולבנות את התביעה באופן מקצועי ומדויק עוד לפני הגשתה.
