תביעה נגד הצבא או משרד הביטחון?
אכן מדובר בטעות נפוצה ובמצב מבלבל. הצבא אחראי על שלמות ובריאות חייליו, והוא הגורם אשר צריך להעניק להם טיפול רפואי. כל אלו מגובים בפקודות מטכ"ל השונות. אולם, כאשר חייל נפצע והוא מעוניין לקבל טיפולים רפואיים, פיצוי כספי ולממש את מלוא זכויותיו, הכתובת היא משרד הביטחון. מהרגע שחייל משתחרר, הוא למעשה נפרד מהצבא, ומתחיל להיות מטופל על ידי משרד הביטחון. נכון שטענות החייל הן כי הוא נפצע או התפרצה בגופו מחלה בזמן הצבא, אך כאמור הגשת התביעה היא נגד משרד הביטחון ולא נגד הצבא.
מי זכאי להגיש את התביעה נגד הצבא – או באופן מדויק יותר נגד משרד הביטחון?
רשאים להגיש את התביעה חיילים ושוטרים (מג"ב) שהשתחררו משירות חובה, או אנשי קבע שהם עד חצי שנה בתפקיד. אם חלפה לאנשי הקבע תקופה של מעל חצי שנה והם נפצעו, הם יוכלו להגיש את התביעה רק כאשר הנסיבות הן באופן הייחודי לשירות הצבאי. על תביעות אנשי קבע אתם מוזמנים לקרוא כאן בהרחבה.
מתי להגיש את התביעה למשרד הביטחון?
ניתן להגיש את התביעה ולהתחיל לעבוד עליה מעט לפני השחרור, וזה מכיוון שגם ככה לוקח זמן להכין את התביעה באופן מקצועי ולאסוף את החומרים. כמו כן, לוקח גם זמן עד שהתביעה תוזן ותטופל במערכת של משרד הביטחון.
שימו לב! כתבנו בכוונה מעט לפני השחרור. אם תגישו את התביעה מס' חודשים לפני השחרור, תביעתכם לא תטופל ולמעשה תהיה מוקפאת עד אשר תשתחררו ותצטרכו להציג תעודת שחרור. אנשי קבע זכאים להגיש את התביעה תוך כדי השירות ולא לחכות ליום השחרור.
לתשומת ליבכם! הזמן הטוב ביותר להגשת התביעה הוא בסמוך לשחרור ותוך שנה מיום השחרור. מדוע? מכיוון שאם תגישו את התביעה תוך שנה מהשחרור, התגמולים להם אתם זכאים יחושבו באופן רטרואקטיבי מיום השחרור. נכון, לא תמיד זה אפשרי, ולצערנו הרבה אנשים לא דואגים לממש את מלוא זכויותיהם וכך תביעותיהם מוגשות בחלוף מס' שנים. מצב זה קורה בעיקר בתביעות פוסט טראומה מהצבא אשר מוגשות זמן רב לאחר השחרור. גם אם כך המצב, שתדעו שזה לא סוף פסוק וניתן להצליח בתביעה נגד משרד הביטחון ולקבל את כל המגיע לכם. תוכלו לקרוא כאן בהרחבה על נושא ההתיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון.
איך בעצם להתחיל את כל תהליך הגשת התביעה?
את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון – בקשה להכרה זכות נכה. לתביעה צריך לצרף מסמכים רבים, וביניהם מסמכים רפואיים, תצהיר המפרט את הנסיבות שהובילו לאירוע הפציעה או התפרצות המחלה. כאן תוכלו לקרוא בהרחבה אודות הגשת התביעה נגד משרד הביטחון.
הדבר החשוב ביותר שעליכם להוכיח – הוא הקשר הסיבתי. הקשר הסיבתי הוא ההוכחה היא הפציעה או המחלה נגרמה בזמן ועקב השירות הצבאי. לאחר שפגיעתכם הרפואית תוכר, תזומנו לוועדה רפואית אשר תקבע לכם את אחוזי הנכות.
דוגמה להמחשת סוגיית הקשר הסיבתי – חייל שהיו לו בעיות בברכיים בילדות, וכעת מעוניין להגיש תביעה בעקבות הפגיעה בברכיים מהצבא. כאן יש "בעיה" בהוכחת הקשר הסיבתי מכיוון שהפגיעה בברכיים לא נגרמה אך ורק בעקבות השירות הצבאי, אלא כבר בילדות. ואגב, ייתכן כי גם במצבים כאלו ייקבע לתובע קשר סיבתי מלא – כאן צריך עבודה מקצועית ומיומנת ע"י עו"ד משרד הביטחון.
לסיכום – תביעה נגד הצבא
משהסברנו כי מדובר בתביעה נגד משרד הביטחון ולא נגד הצבא, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ויחס אישי ורגיש. למשרדנו משרד בתל אביב וברחובות. להצלחת התביעה שלכם יש משמעות מכרעת בקבלת הפיצויים הכספיים, הזכויות והטיפולים הרפואיים אותם אתם יכולים לקבל. עו"ד עדי בן ישי גרינס תוביל אתכם לקבלת מלוא זכויותיכם ולהצלחה מירבית של תביעתכם. לעדי ניסיון אישי ומקצועי מול אגף השיקום, והיא פועלת במלוא השליחות והנחישות בייצוג נכי צה"ל.
